"גלגולו" של גרעין – מהשדה אל הנמל

השימוש בתבואות ובפולים

הדגנים והפולים מהווים חלק גדול ומשמעותי בתזונה המודרנית. אנו אוכלים דגנים (תבואות) שונים (לחם, פסטה, אורז), מפיקים שמנים מפולים שונים (שמן סויה, חמניות, לפתית-קנולה, תירס וכיוב) ומאביסים את משק החי באמצעות אותם הדגנים. חשוב להבין כי הבשר, הדגים, הביצים והחלב מיוצרים מבעלי חיים שניזונים מתבואות. מזונות בסיסיים אלה הינם קלים להובלה ולאחסון והינם עמידים, באופן יחסי ועשירים באנרגיה, חלבונים ויטמינים ועוד.

גידול התבואה

תבואות והפולים תופסים כ-80% מכלל השטח החקלאי בעולם. הגידול באוכלוסיית כדור הארץ מצריך כמות תבואה גדולה יותר משנה לשנה. כפי ניתן לראות, גידול המספוא העולמי עלה מכ- 1,984 מליון טון (מ"ט) בשנת 1990 לכמות צפויה של כ- 3,197 מ"ט ב- 2018, בחישוב גס, מדובר על גידול של כ- 61% ב- 28 שנים.

הביקוש לתבואות

הביקוש לתבואות ולפולים עולה במקביל מכ- 1,931 מ"ט בשנת 1990 והוא צפוי לעמוד השנה על כ- 3,232 מ"ט (ממש מקביל להיצע). שימו לב שיש קורלציה גבוה בין סוגי התבואות המגודלות לביקוש.

תהליכי גידול התבואה

גידול התבואה מתחיל בחרישת האדמה, ממשיך בזריעת התבואה ומסתיים בקציר. מועדי הזריעה והקציר משתנים בהתאם לסוגי התבואות. כך, למשל, חיטה ושעורה נזרעים בסתיו ונקצרים באביב בעוד שתירס ופולי סויה נזרעים באביב ונקצרים בסתיו. במהלך הזמן שעובר מאז הזריעה ועד הקציר חשופות התבואות השונות למזג האוויר – טמפרטורות, גשמים ורוחות – ולפגעי הטבע, שלא לדבר על מזיקים שונים וכיוב'. במקביל להתפתחות המדע והמחקר בתחומי החקלאות והגנטיקה גדלה גם ההשקעה וההתמקדות בפיתוחם של זנים טובים יותר של דגנים, אשר יהיו בעלי יכולת עמידות רבה יותר ואשר יתנו יבולים גדולים יותר, משנה לשנה.

תהליכי שיפור היבולים

זני "מכלוא"

זרעים שיוצרו באופן מבוקר על ידי טיפוח נפרד של קו זכרי (אב) וקו נקבי (אם). בשלב הטיפוח עובר כל קו תהליכי האבקה עצמית על מנת לחזק את התכונות הרצויות (ויקיפדיה).

הנדסה גנטית

תהליך של שינוי גנים ביצורים חיים באופן מלאכותי על ידי האדם, ובכך שינוי תכונותיהם (ויקיפדיה). הדוגמה הנפוצה והמוצלחת ביותר להקניית עמידות לצמחים נגד מזיקים, באמצעות הנדסה גנטית, היא השימוש בגנים של החיידק שנקרא בצילוס (Bacillus thuringiensis) או בקיצור Bt. החיידק Bt מייצר באופן טבעי חלבונים שהם רעלנים שפוגעים בחרקים. בחלבונים האלה משתמשים, מאז 1948, כחומרי ריסוס להדברה של מזיקים מסוימים. כל אחד מהרעלנים האלה פעיל רק נגד מספר קטן של חרקים, ולכן השימוש בהם אינו מסכן חרקים אחרים, ואינו מסכן חיות או בני אדם…צמחים מהונדסים של תירס,תפו"ד וכותנה, שמייצרים את אחד מרעלני ה- Bt, היו בין הצמחים המהונדסים הראשונים שהגיעו לשוק באמריקה (בשנת 1995), והתקבלו לשימוש על ידי מגדלים רבים. (מפ"ט-משרד החינוך).

פילוח גידול התבואות השונות בעולם

כפי שניתן לראות, תירס הוא הגרעין הנפוץ והחשוב ביותר בעולם (34%) משמש כרכיב עיקרי במשק החי (בשר, ביצים, חלב וכיוב') אח"כ, החיטה (23%) האורז (15%) ופולי הסויה (12%) המשמשים כמקור העיקרי לשמן בעולם.

מהשדה לנמל

לאחר הקציר נאספות התבואות בממגורות ומשם מובלות במשאיות, ברכבות או ברפסודות (barge) אל הנמל, שם הן מאוחסנות בממגורות מיוחדות המותאמות להעמיס את התבואה על האניות.

העמסה לאניות בנמל המוצא

בנמל המוצא מועמסות האניות בתבואות השונות בצורת "צובר" (תפזורת), כלומר – התבואה "נשפכת" לתאים דמויי קופסא, הניתנים לפתיחה מלמעלה ע"י מכסה נייד, לאחר שהתא מתמלא בתבואות או בפולים הוא נסגר ונאטם ע"י המכסה.

פילוח מגדלי, יצואני ויבואני התבואה השונים בעולם:

ארה"ב (19%) וסין (18%) הם המגדלים הגדולים בעולם של התבואות, אח"כ EU (10%), הודו (9%), ברזיל (7%), רוסיה וארגנטינה (4% כ"א) אוקראינה וקנדה (3% כ"א). ארה"ב היא היצואנית הגדולה בעולם (26%) אח"כ ברזיל (17%), ארגנטינה ואוקראינה (9% כ"א) קנדה ורוסיה (7%) EU (5%). סין היא היבואנית הגדולה בעולם (21%) אח"כ יפן (5%) יתר מז' אסיה (15%). המזה"ת מייבא כ- 11% מכלל המסחר העולמי.